החיים יפים 

ילד קטן בכה אצל סבתו, והתלונן בפניה על איך הכל לא מסתדר לו בחיים, הכל מתקלקל, הכל נהרס. קשיים בבית הספר, בעיות בבית עם ההורים, מחלות במשפחה. למה זה צריך להיות כך!?
הסבתא, שהיתה באמצע העבודות במטבח, ליטפה אותו על ראשו, נישקה וחיבקה אותו
בניסיון לנחמו.
"בא לך אולי משהו טעים לאכול?" שאלה אותו.
"בטח" - ענה לה.
"הנה קח לך, קצת שמן בישול"- אמרה הסבתא.
"יאחס!" - אמר הנכד בעיקום פרצוף. "זה מגעיל!"
חשבה הסבתא ואמרה: "אז אולי, מה דעתך על כמה ביצים טריות? או אולי כוס
קמח? אולי אתה מעדיף בעצם כפית אבקת אפיה?"
הילד שהתחיל להתעצבן אמר לסבתו:
"סבתא, מה קרה לך. כל הדברים האלה מגעילים אחד אחד!"
ענתה לו סבתו:
"נכון, לכל הדברים האלה יש טעם נורא ואיום כל אחד בפני עצמו.
אבל כשמערבבים אותם ביחד, ובכמויות הנכונות, יוצאות לך עוגיות מדהימות!"
עשתה הסבתא הפסקה קלה, לראות אם דבריה נקלטים, ואחר משיכה:-
"גם אלוהים פועל בדיוק כך. הרבה פעמים אנחנו תוהים מדוע הוא מעביר אותנו
דרך ניסיונות וקשיים, ומדוע בכלל הם מהווים חלק מן "התפריט" שהוא נותן לנו.

אבל אם אתה מבין את משל העוגיות, אתה תבין גם שבסופו של דבר הכל מסתדר
לטובה, והחיים יפים. צריך לראות את התמונה בכללותה, ולא רק מרכיב זה או אחר.

יש לך שמש, יש לך פרחים, יש לך ציוץ ציפורים, אתה מתעורר כל בוקר ונושם אויר מלוא ריאותיך.
יש לך בגד ללבוש ונעל לנעול, ואוכל לאכול, יש לך חברים, ויש לך משחקים.
כך שאתה רואה, בסך הכל התמונה - היא יפה מאד!
ועכשיו בוא ונלך לאפות קצת עוגיות

כמה חשוב להעריך את חיינו ולהתייחס אליהם בפרופורציה הנכונה. הזמן שלנו יקר הוא, ויש לנו שליטה רק בגישה שלנו כלפי האירועים שקורים לנו. הסתכלו על כל מה שקורה לכם כקסם אחד גדול, כי הוא באמת כזה ואז היקום יתגלה בפניכם כשלמות אחת. כאשר אנו נמצאים בטבע אנו חשים את האהבה השוררת בכל, תארו לכם כיצד יראו חיינו אם לכל מקום אליו נגיע ובכל מצב בו נמצא נחוש אהבה אמיתית? הכל מושלם ביקום והתפקיד שלנו הוא רק למצוא את אותה שלמות בתוכנו.
המילה היקום בסיכול אותיות היא: קיום- ה'
לומר לנו שהבורא האינסופי נוכח ונמצא בכל מקום בו זמנית, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח את העיניים לכך. לראות את הבורא גם במצבים שהם קשים לנו, או כאשר אנו נמצאים עם אנשים שלא נח לנו להיות במחיצתם.
כל מה שקורה יש לו סיבה שאולי אנו לא רואים מלכתחילה, אך אם הגענו אל אותו מצב אז הבורא כנראה חושב שיש לנו מה ללמוד מכך, שאם לא כן הוא לא היה מעמיד את אותו המצב בדרכנו.
ככל שנעריך את מי שאנו ואת מה שיש בידנו כך אנו נפתח את התודעה שלנו ובעצם נוכל להפוך להיות אחד עם היקום כולו. המילה תודעה בסיכול אותיות היא עדות- ה, ככל שנהיה מודעים יותר למחשבות, לרגשות ולפעולות שלנו, כך אנו נוכל לשים לב לצורה בה אנו מתנהגים לאנשים אחרים ולטבע בכלל וכך על ידי העלאת המודעות נוכל לחוות את הבורא בתוכנו. שהרי אהבה לא ניתן לתאר במילים אבל אפשר להרגיש אותה. זוהי כל מהותו של הבורא- אהבה אינסופית.
שימו לב שאם נהפוך את המילה אהבה למספרים אנו נקבל 13, כמו המילה אחד, להראות לנו שכאשר אנו אוהבים אנו מתאחדים עם הבורא, אבל באמת לאהוב ללא שום כוונה לקבל דבר מה בתמורה. לא אהבה אנוכית אלא אהבה שלא תלויה בשום דבר!
ללמוד לתת בלי רצון לקבל- זוהי נתינה אמיתית, ותמיד לפי רצון המקבל. זאת אומרת שלתת לפעמים פירושו לא לתת בכלל. הנתינה צריכה להכניס אנרגיה לאדם או למצב השני, שאם לא כך אנו נגרום לו או למצב קצר פנימי.
לכך ניתן להגיע על ידי דאגה אמיתית. גם המילה דאגה בגימטריה היא 13, והיא היכולה לחבר אותנו אל האהבה והאחדות השוררת בכל. לדאוג באמת לצד השני מכל הלב, שלפעמים זה אומר לתת לאדם קצת את המרחב שלו.
אהבה=13=אחד=דאגה!
הכל לטובה בעולם שלנו וזאת הבחירה שלנו לראות זאת. אני מאחל לכולם הרבה אהבה ושתזכו לראות את הבורא בכל דבר שאתם עושים.
הרבה הצלחה לכולם.